אכילה רגשית

 

עצבים, מתח, כעס,בדידות, חוסר שליטה, הענשה עצמית, ערך עצמי נמוך, לחץ, חרדה ומה לא..

האוכל מספק לנו תחושת נעימות ורוגע ובכך  מקל על רגשות כואבים. פעמים רבות אנחנו פונים אליו, למרות שהאכילה לא תפתור את הבעיה האמיתית, להיפך, אם קודם הרגשנו רע, אחרי האכילה רגשות האשמה רק יחמירו את המצב. האכילה הרגשית אינה הרגל חדש, היא התחילה עוד מהתקופה שהיינו ילדים קטנים.
לדוגמא- כשתינוק בוכה, ישר יוצאים מנקודת הנחה שהוא רעב ומאכילים אותו. כשילד מקבל מכה, הדבר הראשון שאימא עושה, זה להוציא סכריה מהתיק. כשיש סיבה לשמוח, בדרך כלל זה נגמר במסעדה כלשהי. לכן ניתן להבין מדוע אנחנו פונים פעמים רבות לאוכל במקום להתמודד עם הרגש.
רעיונות לפתרונות:

• חשוב לזהות את הרגש שבגללו אנו אוכלים ולהבין שהאכילה נותנת הפוגה רגעית ומהר מאוד ההרגשה חוזרת. את הבעיה יש לפתור במקום המתאים לה, וזה לרוב לא במטבח.
• פעמים רבות ניתן להיעזר בכתיבה של הרגשות על דף - אל תגידו לעצמכם" אסור לי לאכול", מכיוון שבדרך כלל זה יוצר את התוצאה ההפוכה. אך החליטו שתאכלו ברגע שתסיימו לכתוב את הכול על הדף, עד אז יתכן שהצורך יעבור.
• נסו למצוא פעילות אחרת שמרגיעה אתכם- מקלחת חמה, שיחה עם חבר טלפוני שיתמוך בכם, פעילות גופנית.
• להשתדל שלא יהיה בבית מזון עתיר קלוריות שבעת משבר אתם יכולים לפנות אליו - כמו חבילת שוקולד או שוקולד למריחה.
• "ערכת הצלה"- מזון דל קלוריות שאתם יודעים שגם אם אתם אוכלים, לא נורא, שום דבר לא קרה ( מעדנים,סוכריות ללא סוכר, ארטיקים דלי קלוריות )
• מחקרים מראים שאכילה כל מספר שעות עוזרת לווסת את רמות הסוכר והצורך בהתקפי האכילה רגשית פוחת.
• נסו לנהל יומן אכילה רגשי - ביומן רשמו מתי הייתה הנפילה, מה וכמה אכלנו, מה גרם לנו לאכול, מה גרם לנו להפסיק, מהן המחשבות שליוו אותנו,אילו רגשות חשנו,מה דרגת הרעב והשובע שלנו לפני הארוחה. לאחר כתיבת היומן, ניתן לנתח אותו וללמוד ממנו כיצד להימנע ממצבים דומים בעתיד. כדיאטנית, פעמים רבות אני מסתייעת בכלי זה.

רגשות אשמה - "שברנו את הדיאטה...לא עמדנו בפיתוי"

​

עכשיו מגיעים רגשות האשמה. "הלכה הדיאטה" אם אכלתי שורת שוקולד, עדיף כבר שאסיים את החבילה. מכירים את ה "הכול או לא כלום?" ובכן, כאן המבחן האמיתי. רגשות אשמה - משמינים.

רעיונות לפתרונות:

• להבין שנפילות יש לכולם, אך ההבדל בן אלו שנשארים רזים לאלו שמעלים הכול חזרה הם שהראשונים מסוגלים ללמוד מהנפילה ולהיות סלחנים כלפי עצמם ולהמשיך הלאה. אם לא תתנו לרגשות האשם להשתלט ותחליטו "שלא נורא ומחר יום חדש"- תצליחו.
• לרוב את הכישלונות אנחנו זוכרים וחווים שוב ושוב במחשבותינו, אך את ההצלחות והרגעים בהם הצלחנו להתמודד, אנחנו שוכחים ולוקחים כמובן מאליו. אם תחשבו על כל הפעמים בהם כן הצלחתם, תגלו שאחוז ההצלחות גדול בהרבה מאחוז המעידות. לנסו לנהל יומן הצלחות בו רשמו את כל הפעמים בהם הצלחתם לעמוד בפיתוי, הרישום יחזק אתכם להמשיך בתהליך ויקשה עליכם "לשבור את הכלים" כשיש נפילה.
• מחשבות שליליות מדכאות אותנו ומונעת מאיתנו מלהצליח בתהליך לכן בכל פעם שעולה לכם מחשבה שלילית, נסו להיזכר במקרה בו כן עמדתם בפיתוי.
• ולסיום, נסו לחשוב איך הייתם מגיבים  אם ילד קטן היה בוכה על זה שאכל יותר מידי, לו בטוח הייתם נותנים חיבוק, נשיקה ומעודדים אותו שזה לא נורא ושהכול בסדר. נסו להיות סלחנים גם עם עצמכם.

​

סיגלית פז, הינה דיאטנית קלינית בוגרת החוג למדעי התזונה באוניברסיטה העיברית

אם יש לכם עוד נושאים ושאלות בנושאי תזונה ודיאטה, אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות דף צור הקשר או דרך דף הפייסבוק שלי